מיסוי ירושה: האם תשלמו מס על כסף או נכסים שירשתם?

מיסוי ירושה מהווה תשלום יחסי מסכום הירושה שקיבל אדם שירש הון, נכסים ורכוש אחר מהנפטר/ת. מיסוי זה חל במדינות רבות בעולם אך ישראל אינה אחת מהן. אבל למרות היעדר המיסוי כאן אצלנו, יש מספר מצבים בהם תחויבו במס ושחשוב להכיר ולהיערך אליהם. מאמר זה סוקר את התנאים והמצבים בהם הירושה שלכם בכל זאת תהיה כרוכה במס ומתי אפשר להימנע ממנו.

האם קיים מיסוי ירושה בישראל?

נתחיל מהחדשות הטובות: אם קיבלתם ירושה כלשהי, לא תתבקשו לשלם בעבורה מס. אמנם בעבר הוטל מיסוי שכזה שבמסגרתו נדרשו אזרחי המדינה לשלם מס עיזבון, אך הוא בוטל עוד בשנת 1981 לאחר שהסתבר שמדובר פשוטו כמשמעו, במס שלא רווחי לגבות.

אז מה כן קיים? יש מקרים מסוימים שבהם כן תתבקשו לשלם מס בשיעור מסוים. מיסוי זה חל על נכסי מקרקעין בעת מכירתם בעיקר (תשלום מס שבח), אך לפעמים גם על הון ומיטלטלין בתנאים שנקבעו לכך בחוק.

מיסים אלה עשויים להיות גבוהים למדי: אדם שירש דירה ומבקש כעת למכור אותה, יידרש לשלם מס שבח בעבור התקופה המלאה, כלומר מרגע שנרכשה על ידי המוריש בעבר ועד ליום שבו נמכרה. וכך אם זוהי דירה וותיקה שנרכשה כבר לפני עשרות שנים, הרווח ממנה צפוי להיות גבוה מאוד ובהתאמה, גם המיסוי שיחול עליו. בנסיבות אלה קיימת חשיבות רבה לתכנון מס עוד טרם הפטירה, במיוחד כאשר קיימים מספר נכסים בבעלות המוריש.

עניין נוסף שצריך להכיר, הוא העובדה שחלוקת עיזבון עוד בחיי המוריש כרוכה גם היא במס. במילים אחרות – אדם שמבין כי הגיע לסוף חייו ומעוניין להעניק במתנה את דירתו לקרוב משפחה, אמנם ייהנה מפטור מס אך קרובו יתבקש לתשלום מס רכישה מופחת. ככל שמדובר בדירתו היחידה של אותו מוריש, החוק גם קובע כי יש להמתין מספר שנים עד שיהיה אפשר למכור אותה בפטור ממס שבח.

ומה לגבי מיסוי על ירושה מחו”ל?

כלל האצבע בחוק, מורה על כך שכל אזרח או תושב ישראלי שקיבל ירושה הוא פטור ממס. אבל מה אם המוריש עצמו הוא אזרח, תושב או בעל הון ונכסים במדינה אחרת כמו ארה”ב, בריטניה, גרמניה או צרפת בהן קיים חוק מיסוי ירושה?

במקרה כזה, שלטונות המס של אותה המדינה צפויים לקבוע את חבות המס בהתאם לשווי הנכסים נכון ליום הפטירה. אבל גם כאן יש פרצות שגורם מיומן בתחום המיסים (בדגש על מיסוי בינלאומי) יוכל לעזור לכם לנצל. לדוגמה, אם ירשתם דירה מהדודה מהוואי, כל עוד תמכרו אותה מיד לאחר קבלתה תהיו פטורים ממס. אך אם התמהמהתם ובינתיים שווי הנכס עלה, תחויבו במס על ההפרש שבין השווי במועד הפטירה והשווי במועד המכירה.

מס ירושה על דירה

ציינו קודם שדירות בירושה “מתנהגות” שונה מכסף ורכוש אחר שהתקבלו בירושה, שאינם ממוסים כלל. דירה בירושה לעומת זאת, תחויב באחד המיסים הגבוהים במדינת ישראל – מס שבח. אבל יש גם בשורות טובות:

  • אם המוריש כבר שילם בחייו את מס השבח (כחלק מפעולות ההסדרה של הורשת הדירה בהמשך), אין צורך בתשלום נוסף.
  • אם הדירה היוותה את דירתו היחידה של המוריש ואם היה מחליט למכור אותה עוד בחייו תוך שהוא עומד בקריטריונים בחוק לפטור ממס שבח – הדירה עדיין תיוותר חפה ממס גם לאחר פטירתו, משמע שהפטור “עובר בירושה” גם כן.
  • כאשר אין פטור “טבעי” ממס השבח, אפשר להמתין מספר שנים עד למכירת הדירה ובזמן הזה להתגורר בה או להשכירה. וכך בבוא היום, מכירת הדירה תתבצע בפיחות של 25% מערכו של מס השבח.

ומה לגבי דירה בחו”ל שקיבלנו בירושה? הפעם, כללי המיסוי התקפים הם של המדינה בה נמצא הנכס והמשמעות היא שייתכן וזו מדינה שחל בה מס ירושה לצד מיסים נוספים. לכן מומלץ לבחון מבעוד מועד את הנושא ולערוך תכנון מס מסודר טרם הפטירה, כדי לצמצם את החבויות הגבוהות.

מס שבח על נכס נדל”ן שעבר בירושה

בואו נצלול עוד קצת פנימה ונגלה מתי לא תשלמו על דירה בירושה שאתם מתכננים למכור. בישראל ישנה קשת רחבה של אזרחים שנהנים מפטור במס השבח וייתכן שניתן יהיה לנצל אותו גם בעבור הדירה שירשתם:

  • כאשר מדובר בדירת מגורים מזכה (דירה מוגמרת, השייכת לאדם פרטי ושימשה למגורים בארבע השנים לפחות טרם מכירתה)
  • כאשר היורש שמעוניין במכירת הנכס הוא בן/ בת זוג, צאצא ו/או בן/ בת זוגם של צאצאי המוריש.
  • כאשר מדובר בדירת המגורים היחידה של המוריש בחייו.
  • ככל שהמוריש היה זכאי (תיאורטית) לפטור ממס שבח בעצמו, אם היה מחליט למכור את דירתו.
  • הפטור חל על מלוא הדירה, כך שאם אינה פטורה בחלקה, כל היורשים ישאו בנטל התשלום.

הירושה חולקה מחדש: האם יש מיסוי בתהליך הסכם ירושה בין היורשים?

על פי חוק הירושה, כל עיזבון יחולק בהתאם לצוואתו של המוריש. אם לא קיימת צוואה, העיזבון יחולק על פי סדר הירושה בחוק. אבל נניח שאתם שלושה אחים וירשתם שתי דירות וסכום כספי גדול. במצב כזה, יתווספו לכל שליש מיסים בהיקפים אדירים.

איך פותרים את הצרה? מחלקים את העיזבון אחרת, תוך יצירת הסכם חלוקת עיזבון בין היורשים. מדובר במהלך משפטי לגיטימי לחלוטין, שמאפשר ליורשים לנצל את זכאותם הפרטית לפטור מס על ידי שינוי אופן החלוקה. וכך אם למשל מחליטים שלושת האחים לרשום כל דירה על שניים מהאחים ולחלק את ההון הכספי שווה בשווה, היורש שקיבל את הדירה היקרה יותר יוכל להעביר לשני אחיו סכום כספי בשווי ההפרש – פעולה פטורה ממס ללא חריגים.

מס ירושה בעולם

חלק ממדינות העולם מנהיגות מדיניות של מס ירושה או עיזבון כבסיס שוויוני לחלוקת העושר שפרטים בחברה צוברים. מס זה כאמור לא חל בישראל וקיימת אליו התנגדות וביקורת רבה במדינות המקיימות אותו – רובן מערביות וחברות ה-OECD.

עיקר המחלוקת הוא בשאלת הצורך והדחיפות למסות ירושות, מה שהוביל בישראל ובמדינות נוספות כמו קנדה, יפן או סינגפור לביטולו המוחלט של המס. בשל חוקיות המיסוי הישראלית שאפשרה ממילא לרוב האזרחים לנצל זכויות הפוטרות מתשלום מס זה (לרבות בנסיבות הלכתיות), הוחלט לבטלו.

ומה לסיכום?

מיסוי ירושה איננו חל על יורשים בישראל, אלא אם יחליטו בבוא היום למכור נכס מקרקעין שאינו פטור ממס שבח או לחילופין לשנות את חלוקת הירושה באופן שמטיל עליהם מס רכישה. כדי להתגבר על מיסוי המקרקעין היקר והכבד, מומלץ לערוך תכנון מס מבעוד מועד ולשקול היטב את דרכי הפעולה בהן תחולק ותמומש הירושה בפועל.

שאלות ותשובות

למידע נוסף

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

נגישות