כל עצמאי שואף כמובן למקסם את הכנסותיו, אך יודע גם שבמקרה כזה עליו לשלם מס שנתי בשל רווחיו. מכיוון שאת הרווח השנתי ניתן לחשב בפועל רק בסוף שנת המס ואחרי שהעוסק הגיש את הדו”ח השנתי, ולאור הרצון של מס הכנסה לצמצמם ככל הניתן תופעות של איחור בתשלום ואף העלמות מס – נקבעות מקדמות מס הכנסה לתשלום אותן נדרש העוסק לשלם לאורך כל השנה.
אז אם פתחתם עסק בשעה טובה ונדרשתם לעניין המקדמות – הנה המאמר שיעשה לכם סדר בנושא ויעזור לכם להבין כמה תצטרכו לשלם, מתי ובאילו תנאים.
קצת על תשלומים של עסק עצמאי
כל עוסק פטור, עוסק מורשה ובעל חברה בע”מ נדרשים למגוון גדול של הוצאות ותשלומים. עוד מעבר להוצאות העסק עצמן, שעל חלקן אפשר כידוע להתקזז במס, העסק נדרש לפעולות שוטפות מול הרשויות השונות לפי חוק.
המקום הראשון אליו יצטרך העסק לתת דין וחשבון הוא כמובן מס הכנסה, שקובע את חבות התשלום בסוף השנה בהתאם לרווחים מאותה שנת מס וכך גם את הניכוי במקור אליו נדרשים עוסקים מורשים ומעלה. מלבד מס הכנסה, העסק נדרש גם לתשלומי הביטוח הלאומי, לתשלום המע”מ שגבה מלקוחותיו (בדיווח דו-חודשי או חודשי) ועוד.
מהן מקדמות מס?
כל עסק שחייב בדוח שנתי על הכנסותיו, נדרש לשלם מקדמות במס על חשבון חבות התשלום השנתית הצפויה לו. הדיווח והתשלום של מקדמות המס מתרחש באמצעות פנקסי מס הכנסה המשולמים מידי שנה החל מחודש מרץ.
מקדמות אלה ממנפות שני אלמנטים שמס הכנסה מעוניין לשמור על יעילותם:
- הימנעות מחבות מס גבוהה שתצטבר לסוף השנה ותדרוש מהעוסקים לשלם סכום משמעותי ובבת אחת, מה שעלול ליצור קושי עד כדי בעיה תזרימית לעסק ואיתו גם תופעה מוגברת של העלמת מס.
- ניהול גבייה שוטפת, שתשמור על קופת המיסים הציבורית ותמנע “קיפאון” בסכומי הקופה.
ניתן לראות במקדמות המס כאמצעי מקביל לתלוש השכר בקרב שכירים: גם הם משלמים הלכה למעשה חבות מס מוקדמת באופן חודשי, שמקוזזת כל חודש משכר הברוטו ומונעת מהם לשלם בבת אחת סכום משמעותי בסוף השנה.
על מי חלה החובה לתשלום מקדמת מס?
החוק במדינת ישראל קובע כי כל בעלי העסקים מחויבים לשלם עבור כל הכנסה “חייבת במס”. במילים אחרות, כל הכנסה מעבודה תיחשב כחייבת במס, אותו יש לשלם לאחר חישוב הניכויים, הקיזוזים והפטורים שמגיעים לנישום. אם בעל/ת העסק מעסיקים עובדים, תשלום המקדמות עובד באופן שבו עליהם לנכות במקור את המיסים מהשכר החודשי ולהעביר אותם למס הכנסה.
חובות אלה נכנסות לתוקפן כבר עם פתיחת תיק העוסק הפטור/ המורשה במס הכנסה. פקיד השומה מעביר לנישום פנקס מקדמות עם שוברים לתשלום, אותם יש לשלם מידי 15 לחודש, עבור החודש שחלף (כלומר בחודש אפריל משלמים את המקדמה של מרץ. בחודש מאי משלמים את המקדמה של אפריל. וכן הלאה). את גובה המקדמות במס קובע פקיד השומה ועל כך יפורט מיד.
חישוב מקדמות מס
גובה המקדמה נקבע כאמור על ידי פקיד השומה במס הכנסה, בהתאם לחישוב חבות המס השנתית לתשלום. עסקים שכבר צברו פעילות של שנה ומעלה – תשלום המקדמות שלהם יתבסס על הדו”ח השנתי האחרון. בקרב עסקים חדשים תבוצע הערכה בהתאם לענף או התחום, יחד עם הערכת הכנסות צפויות שתתקבל מבעל העסק.
שנת המס חלה בין התאריכים 1.1 ועד 31.12, כך שחישוב המס וממנו גם המקדמות יתייחסו תמיד לתקופה זו. השומה בפועל תיקבע על ידי הדו”ח השנתי שהוגש (שומה עצמית) או על בסיס עריכת פקיד השומה (שומה סופית).
ברירת המחדל של רשות המיסים תהיה לגבות מקדמות מס בשיעור 10%. חלק מהנישומים יקבלו שיעור תשלום שונה בהתאם למחזור העסקאות ביחס לתשלום המס בשנה החולפת. כמובן שמס הכנסה לוקח בחשבון גם גידול או הקטנה ברווחים, צבירת הכנסות לפי עונה, הוצאות חד פעמיות שמשנות משמעותית את החישוב. ישנם מקרים שבהם יתווסף מקדם ביטחון של 20% למקדמות כדי להבטיח את תשלום המס השנתי במלואו.
אז איך זה מבוצע בפועל?
נשתמש בדוגמה של בעלת עסק, שנקבע כי הכנסותיה השנתיות עומדות על 500,000 ₪. בשנה החולפת היא שילמה 40,000 ₪ למס הכנסה. כעת, יחלק פקיד השומה את 40 אלף השקלים ב-500 אלף השקלים ויקבל כי היחס בין התשלום לרווחים עומד על 0.08, מכאן שהמקדמות יעמדו על 8%.
לצורך החישוב, נניח שעסק מסוים מכר בחודש ינואר מוצרים בסכום של 100,000 ₪ ובחודש פברואר בסכום של 120,000 ₪. שיעור המקדמות שנקבע לו הוא 6%. על פי קביעה זו, עליו לשלם עבור חודש ינואר 6,000 ₪ (6% כפול 100,000 ₪) ועד לתאריך ה-15.2. בעבור חודש פברואר עליו לשלם 7,200 ₪ עד לתאריך 15.3.
תשלום מקדמות מס: שלב אחרי שלב
קבלת פנקס מקדמות
אחרי פתיחת התיק ורישום העסק החדש במס הכנסה, יישלח לבעל העסק פנקס מקדמות. פנקס זה מכיל שוברי תשלום לכל חודשי השנה (12 שוברים בפנקס), באמצעותם יש לדווח על מחזור העסקאות פר חודש (ללא מע”מ) ולשלם את המקדמות הנדרשות לפי השיעור שקובע הפנקס.
חישוב תשלום המקדמה החודשית
לצורך חישוב המקדמות, יש לקחת את סכום ההכנסות החודשי (כלומר הסכום מכל הקבלות שבעל העסק הוציא מאז הדיווח האחרון שלו) ולהכפיל אותו באחוז המקדמה הנדרשת.
ביצוע התשלום החודשי
יש לדווח על המקדמה ולשלם אותה באתר רשות המיסים, בבנק הדואר או בסניף הבנק בשיק או מזומן מידי 15 לחודש. אם לעוסק נקבעו מקדמות דו-חודשיות, עליו לשלם בכל חודשיים בתאריך זה. עוסקים שמשלמים בכרטיס אשראי יקבלו הרשאה לתשלום המקדמה עד ל-19 בכל חודש.
חשוב לציין כי דיווח במערכת תשלומי מס הכנסה ותשלום מקוון באתר מחליף את השימוש בפנקסים הפיזיים. אם בחמשת הימים שקדמו למועד התשלום החודשי היו 3 ימי מנוחה רשמיים לפחות, המועד לתשלום יהיה ביום הרביעי שאחריהם.
הגשת דו”ח אפס או תשלום לפי סכום
במקרה שלעוסק לא היו הכנסות בתקופת הדיווח הרלוונטית, הוא עדיין חייב לדווח על כך. במצב כזה, יש להעביר את הדיווח ולציין כי שיעור ההכנסות עומד על 0. כעת, אין צורך לשלם מקדמה משום שלא היו הכנסות. נישומים שנקבע כי עליהם לשלם מקדמות על פי סכום מוגדר, נדרשים לשלם אותן ב-10 תשלומים שווים וזאת על חשבון המס שיקבלו עבור אותה השנה.
שינוי גובה המקדמה
יש מקרים שבהם נישומים רשאים להגיש בקשה להקטנה ואף ביטול המקדמות במס. זאת במצב שבו הסכום לתשלום גבוה מסכום המס השנתי שיש לשלם בפועל. בקשה זו ניתנת להגשה עד לתאריך 31.1 בכל שנה. יצוין כי מי שנדרשו לניהול פנקסי חשבונות ולא ביצעו את התחייבותם כחוק לא יהיו זכאים לכך.
אם הבקשה להקטנה או ביטול המקדמות אושרה, העוסק יידרש לשלם ריבית והפרשי הצמדה החל מאמצע שנת המס (1.7) ועד סוף שנת המס או לחילופין יום תשלום המקדמה – המוקדם מבניהם. הריבית וההצמדה נקבעים על סמך ההפרש בין המקדמה שהופחתה לחבות המס בתשלום או סכום המקדמה המקורי – הנמוך מבניהם.
במצבים אחרים, ייתכן כי יהיה צורך להגדיל את גובה המקדמות. אם הדוח השנתי מראה מס גבוה יותר בשנה הנוכחית מזו של השנה החולפת, סביר להניח שפקיד השומה יורה על מקדמות גבוהות יותר. על החלטה זו ניתן לערער.
מי זכאי להחזרים על המקדמות?
אם עבדתם, הרווחתם ושילמתם – אתם עשויים להיות זכאים להחזר מס בגין גבייה עודפת שהתרחשה לאורך השנה. במקרים רבים מגלים עוסקים עצמאיים כי נגבה מהם בפועל יותר מס דרך תשלום המקדמות השנתי מאשר זה שהם היו אמורים לשלם בפועל. מצב זה מתרחש בעקבות כמה סיטואציות פוטנציאליות:
- מספר מקומות עבודה פעילים מבלי שבוצע לגביהם תיאום מס.
- פיטורין ממקום העבודה במהלך השנה כך שבחלק מהתקופה לא עבדתם, או לחילופין סגירת העסק והפיכה לעובד שכיר
- תשלום עצמאי (שלא דרך המשכורת) לפנסיה או לביטוח חיים
- הוצאות שלא נכללו בדוחות
- שינוי בסטטוס האישי: נישואין, לידת ילד, גירושין, תשלום דמי מזונות, מעבר למגורים באזור עדיפות לאומית (פריפריה), שירות מילואים, תושבות חוזרת
- ועוד.
אם נמצא בתום בדיקה מקיפה והגשת בקשה רלוונטית כי גביית המס מהמקדמות השנתיות הייתה ביתר – העוסק יהיה רשאי לקבל החזר מס ועל כן חשוב לבדוק את הנושא בהקדם, בייחוד אם לא ביצעתם בדיקה שכזו במהלך 6 השנים האחרונות.
